Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קשֶׁט ש"ז, — ירית הקשת, בצרוף מִפְּנֵי קֹשֶׁט ישר כחץ מקשת, pfeilgerade; tout droit; straight as an arrow: נתתה ליריאיך נס להתנוסס מפני קֹשֶׁט1[מתרגמים ומפרשים נחלקו בפרוש המלה: מפרשים עברים הבינוה כלשון אמת וצדק; ת"י: מן בגלל קושטיה דאברהם; רש"י: לקשט מדותיך בעולם כשתתן להם הטובה לא יהרהרו האומות אחריך אלא יקשטו דיניך ויאמרו יפה היטב להם כי הם עמדו לו בכמה נסיונות; אך השבעים: α̉πὸ τόξου, מפני קשת, ואחריהם הלכו גם הולג', הפשיט' ורב החדשים. ואולם פרושים אלו אינם יוצאים ידי הענין, המדבר על נס להתנוסס, כלו' על הרמת נס ודגל. אך נס כזה (השוה שאו ציונה נס וכדו'). שמש להורות את הדרך הישרה, את הכוון אל המטרה הרצויה; משמוש כזה דוקא (עי' הערה לשרש קשט) נולדה בשרש קשט, שעקרו קֶשֶׁת, משמ' זו של יֹשֶר ואמת. ולפי זה ההגדרה כאן. ובסהמ"א השתמשו במלה על פי פרושי המפרשים העברים.] סלה (תהל' ס ו). ועי' א. קֹשְׁטְ, הערה.