Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קוֹעַ I ° 1[על פי הארמ' שבתו"מ.], ש"ז, — צואר, Hals; col; neck: מעשה באחד שהראה על תבן של חבירו, אמר לו רב לא תראה, אמר לו אראה ואראה, עמד רב כהנה ושמט קועו2[על פי ב"ק קיז.] (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, ממונות, 65). מי ששוחט בהמה ועוקר קנה מן הקוע ואין מניח שיעור שתי שעורות מן הקוע אפילו עוקה אחת טריפה (שם, שחיטה, 141).