קוֹנָם — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קוֹנָם

קוֹנָם * 1[חכמי משנה, מביאים מלה זו בשמושים שונים (אמנם עי' לקמן) ושכנגדה גם בארמית קינומא (עי' לקמן), חשבו שהיא, כמו קונה, קונס, אך כנוי (במשמ' מבטא שבשנוי) של קָרְבָּן. דעתם זו, שקבלוה הבאים אחריהם, נסתרה ע"י העֻבדה (עי' גם במאמרו של י"ג אפשטין על כנויי נזירות, ספר מגנס, עמ' 10 וכו'), שנמצא קנם בכתֹבת כנענית מצידון, הידועה במדע זה שנים רבות (מאז שנת 1855), והיא מלה חיה באותו שמוש כבמשנה. בכתֹבת מפרסמת זו של אשמנעזר מלך צידון (בקרוב 400 שנה לפני ספה"נ) החרותה על ארונו, בשורה ד' נאמר: קנמי את כל ממלכת וכל אדם אל יפתח את משכב ז ואל יבקש בן מנם (כלו': קוֹנָמי, השבעתי, עם כל מלך וכל אדם אל יפתח את המשכב הזה ואל יבקש בו מאומה). וכן שם שורה 20 וכו': קנמי את כל ממלכת וכל אדם אל יפתח עלתי ואל יער עלתי. ומענינת העֻבדה שנזכרה בתו"מ המלה קונם אף במעשה בצידון (גיט' ד' ז').אמנם עֻבדה היא, א) שאין לסמך על הנסחה קונם בכמה מקומות בספרות התנאים, הואיל וכנראה נתחלפו קרבן וקונם במקורות, מפני שראו בקונם אך כנוי של קרבן בלבד; ב) שגם קָרְבָּן (עי' ערך זה, הערות) מלה קדומה היא באותו שמוש במשמ' שבועה וחרם, ודוקא מלה זו היא המוכחה ע"י יוסף בן מתתיהו והאונגליונים כשגורה בפי התנאים הראשונים. ולפי זה יש לראות קרבן כגרסה עקרית בכל מקום שהיו חלופי נסחאות בין קרבן לקונם. וביחוד מענינת עדותו של תיאופרסטוס (תלמיד מבהק של אריסטו, בקרוב 300 לפני סה"נ) המובאת ע"י יוסף בן מתתיהו (נגד אפיון א כג), ששמשו גם קרבן {עי' ערך זה) וגם מלים אחרות בטויי שבועה אצל הצֹריים, אלא שנחשבו שם כזרים (ξενιϰοὺς ὅϱϰου), ועל כן אפשר שגם קונם היה מן הבטויים הזרים שחדרו ללשון הצידונים הצריים הקדומה, ואיננה צידונית ביסוד, אלא שאולה מעברית או ארמ' או לשון אחרת.ולפיכך אפשר שאין קנם אלא מבטא צידוני־צֹרי של הארמ' קְיָם כלשון שבועה, כי כן נוהג בכנענית זו אלנם במק' אלהים, תחתנם במק' תחתיהם, תחתם, מנם במק' מאומה, ועוד, כמבטא אַפִּי בין שתי תנועות. כי בארמ' בא קינומא במק' קְיָמָא אך במקורות מאֻחרים, כגון בתרג' לדה"י במקום שבועות ואלה בעבר': מטול קינומא (בעבר': על השבועה, (דהי"ב יה יה), קינומי לווטיא (בעבר': האלות, (שם לד כד), וכן נוצר בארמ' שבבבלי נדר' י:) אך על יסוד השם גם פעל קנם, קנח, קנס: מקנמנא מקנחנא מקנסנא.ובתפלת כל נדרי בארמ' שבמחזורים (אמנם בשנויי נוסח): וקונמי וכנויי וקנוסי, אך בתשובות הגאונים מובאת התפלה (שהגאו' דוחים אותה כמנהג שטות) בנוסח עברי: כל הנדרים ואסורים וחרמים ושבועות וקיומים שנדרנו ואמרנו וכו' ושקיימנו וכו' אם קיום קיימנו אין כאן קיום (אוצר הגאונים נדר', עמ' 22), וכן בנוס' איטל'.לפי זה אין למלה זו כנראה קשר לסור' קנומא, ערב' אקנום أقنوم במשמ' דמות, צורה, פרצוף.], ש"ז, מ"ר קונמות. — שבועה, השבעה, חרם,Eid,   beschwörung; serment, conjuration; oath, conjuration:  האומר לחבירו קונם2[במדב"מ בכל מקום קונש במקום קונם, וטעות היא.] קונה קונם הרי אלו כינויין לקרבן (נדר' א ב). —  ומ"ר: מה הקדש יש בו מעילה, אף קונמות יש בהן מעילה (רב נחמן, בבלי שם לה.). — שאני קונמות דכי קדושת הגוף דמי (רב אשי, שם פו:). אין מעילה בקונמות (שבוע' כב..   —  ובצרוף קונם ש, קונם שלא וכדו': קונם  שאיני3[כך במשנה שבדפוסים ושבירוש'. במשנה שבבבלי ובמדב"ם: שאני, וכך נראה נכון, וכך בדרך כלל גם בתוספת', ועי' גם לקמן.] ישן שאיני3[כך במשנה שבדפוסים ושבירוש'. במשנה שבבבלי ובמדב"ם: שאני, וכך נראה נכון, וכך בדרך כלל גם בתוספת', ועי' גם לקמן.] מדבר שאיני4[עי' בהערה הקודמת.] מהלך, האומר לאשתו קונם שאיני4[עי' בהערה הקודמת.] משמשך וכו' (נדר' ב א). היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני5[כך ברב המקורות, ובמדב"מ: שאני.] פוחת לך מן הסלע, והלה אומר קונם שאיני5[כך ברב המקורות, ובמדב"מ: שאני.] מוסיף לך על השקל (שם ג א). קונם שאיני נהנה6[בקצת דפוס' ובמדב"מ: שאני.] לבני נח מותר בישראל ואסור באומות (שם שם יא). קונם שאיני6[בקצת דפוס' ובמדב"מ: שאני.] נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם (שם שם). קונם שאיני7[ במדב"מ: שאני.] נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין וכו'. קונם שאתה8[כך בכל הנסחאות, ואם יש לסמך על כך, כי אז הנכון בשאר המקומות שאני כבמדב"מ, ומזה נולד שאיני בשבוש, ועי' בהערות האחרות.] נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד של חטין וכו' (שם ח ז). קונם שהיא8[כך בכל הנסחאות, ואם יש לסמך על כך, כי אז הנכון בשאר המקומות שאני כבמדב"מ, ומזה נולד שאיני בשבוש, ועי' בהערות האחרות.] נהנית לי לעולם (שם שם). קונם שאני נהנה לפלוני וכו' (תוספת' שם ה א). קונם שאני9[ במשנה (נדר' יא ד) ובבבלי שם: שאיני עושה וכו' ובמדב"מ שאני וכו' וכן בהקבלות לשאר המקומות המובאים.] עושה לפי אבא ולפי אביך וכו' (שם שם ז א). האומר לבנו קונם שאתה10[במשנה (ב"ק ט י): קונם אי אתה נהנה לי אבל במדב"מ: קונם שאת נהנה לי, ועי' לקמן.] נהנה לי מת יירשנו (בבלי שם מב.). ובשביל שלא האמנת בי, קונם שאין אתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה (ר' יהושע, מד"ר במד' טז). — ובהשמטת ש, קוֹנָם אני עושה, קוֹנָם איני עושה וכדו': קונם פי מדבר עמך, ידי עושות עמך, רגלי מהלכות עמך (נדר' א ד). קונם אשתי נהנית לי11[ובתוספת' גיט' ל ג: קונם אשתי ליהנות לי.] (שם ב ה). קונם אשתי ובני נהנין לי (שם ג ד). מעשה בצידון באחד שאמר לאשתו קונם אם איני12[במדב"מ: שאני, ובקצת דפוס' ובמשנה שבירו'' שאיני.] מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה (ר' יוסי בר יהודה, גיט' ד ז). האומר לבנו קונם אי אתה 13[עי' בהערות הקודמות.] נהנה משלי אם מת יירשנו (ב"ק ט י). — וקוֹנָם דבר פלוני שאיני אוכל, קונם לבית פלוני שאיני נכנס וכדו': קונם סוכה שאיני14[במדב"מ שאני, וכן בתוספת' נדר' א ה, וכן בנוגע לשאר המקומות המובאים כאן.] עושה, לולב שאיני14[במדב"מ שאני, וכן בתוספת' נדר' א ה, וכן בנוגע לשאר המקומות המובאים כאן.] נוטל, תפלין שאיני14[במדב"מ שאני, וכן בתוספת' נדר' א ה, וכן בנוגע לשאר המקומות המובאים כאן.] מניח (נדר' ב ב). קונם שדי שאיני חורש בה  לעולם (שם ד ו). קונם לביתך15[בבבלי (נדר' מב:): לתוך ביתך.] שאני16[נוסח אחר: שאיני, וברמב"ם, הלכ' נדרים ח יא: אני.] נכנס ושדך שאני 16[נוסח אחר: שאיני, וברמב"ם, הלכ' נדרים ח יא: אני.] לוקח (שם ה ג).קונם תבשיל שאיני טועם (שם ו א). קונם יין זה שאיני17[נוסח אחר: שאני.] טועם (שם שם ז). קונם צמר עולה עלי וכו' קונם צמר ופשתים עולים עלי (שם ז ג). קונם תאנים וענבים אלו שאיני17[נוסח אחר: שאני.] טועמת (שם יא ו). קונם דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים (ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' שם ג ה). קונם כסות שאיני לובש שאיני מתכסה (ר' ירמיה בשם ר' זעירה, ירוש' שם ז ג). אמר קונם כל דבר שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסת כדרכו מותר ביוצא ממנו (ר' שמעון בן אלעזר, שם שם. — וקונם דבר פלוני עלי, כמו קוֹנָם שלא אֹכְלֶנּוּ, לא אעשנו, לא אהנה ממנו, וקונם ההנאה עלי וכדו': קונם פירות אלו עלי, קונם הן עלי, קונם הן לפי, אסור בחלופיהן ובגדוליהן (משנה שם ז ו). האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי, קונם הן על פי, קונם הן לפי, אסור בחילופיהן ובגידוליהן (שם שם ז). קונם פירות ארץ ישראל עלי, אם יש לו בהן חלק הרי זה יפר תוספת' שם ז ג. אמר קונם פירות העולם לי הרי זה יפר (ר' יונתן, ספרי במד' קנה). כשאמרה קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך (ירוש' נדר' יא א). כשלא אמרה קונם הניית גופי עליך לכשאצא מרשותך (שם שם). אילימא דאמרה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ למה לה הפרהּ, לא תרחץ ולא ליתסרן פירות עולם אלו עלה (בבלי שם עט:). קונם הנאת רחיצה עלי (פ.). — קוֹנָם עיני בשנה, אני נשבע שלא אישן: קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אמר רב אל ישן היום שמא ישן למחר וכו', ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום ישן היום (שם יד:). אמר לו השאילני פרתך, אמר לו קונם פרה שאני קנוי לך, נכסי עליך אם יש לי פרה אלא זו, השאילני קרדומך אמר לו קונם קרדום שיש לי שאני קנוי, נכסי עלי אם יש לי קרדום אלא זה (שם לה.). — ועל שעבר, קוֹנָם אם לא עשיתי מעשה פלוני: נדרי הבאי, אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד (משנה שם ג ב). — ואסור כפול בקונם ובהקדש: קונם ככר זו הקדש18[רש"י: שאמר לשון הקדש ובלשון קונם וה"ה נמי לא אמרה אלא בלשון קונם.] ואכלה בין הוא ובין חבירו מעל (בבלי שם לה.). — ובסהמ"א: יבחרו להם (היתומים) דבר קשה להדירה בו כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי (רש"י, גיט' לד:, ד"ה שתהא נודרת). מה שאני נהנה מן הערלים אסור עלי בקונם, וקונם הוא לשון הקדש (הוא, ע"ז כז., ד"ה קונם). וכן כל כיוצא בזה משאר הקונמות יש בהן מעילה לנאסר בהן (רמב"ם, מעילה ד י). והקניטו ראובן ולאה לשמעון בדברים עד שקם שמעון ואמר בקונם תשמיש החצר ההוא לראובן ולאה וכו' (שו"ת ר"נ סי' לה). —  ואמר המשורר: זמם אפתה השביעי קטנם זהב אעשירך אליו גם, זמנתיך לי למשנה קונם (יוסף בר שלמה, אודך, יוצ' שבת א חנכה).

Ben-Yehuda Abbreviations