Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֻבָּה III *, ש"נ, — מקוה מים1[המפרשים והמלונים ראו במלה קובה אף כאן לשון אהל וכפה, וכך הובנה המלה אף בגלגולים אחרים של אותו מאמר (עי' ב. קֻבָּה), הואיל וכנראה נשכחה הוראתה הראשון של המלה. אבל הסור' מורה על שרש קבא, קבי, במקום קוה (לשון יקוו המים) שבמקרא, וממנו קָבְיָא, קָבִיתָא במש' מקוה מים, בְּרֵכָה, ורק משמ' זו מתאימה לענין.]: מאי פלג אלהים מלא מים תנא כמין קובה2[עי' בהערה הבאה.] יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין (תענ' ח:). שנעשו המים עליהם מלמעלה כמו קובות3[כצ"ל ללא ספק, כמוכח מן ההמשך, ובט"ס נדפס קורות במקום קובות, ודברי ר"י עקנין מיֻסדים על הנאמר כתו"מ. ואמנם במאמר המובא לעיל מן הבבלי (תענ' ח:) בא בדפוס אחד של ה(ילקוט תהל' תשפט) קורה במקום קובה, וזו ט"ס, הואיל ולא הובנה המלה, עי' ד"ס, שם. וכאן נדרשת קובה כנראה אף כלשון נקיבת הרקיע, כלשון הכתוב נקבת במטיו וכו'.] מסככין עליהן והיו נראין מהלכין בהם כמו חלונות דכת' נקבת במטיו ראש פרזיו וכו' שהיו נוזלים באותן הקובות מים מתוקים ושותים אותם (ר"י עקנין, ס' מוסר ה ה, 149).