Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֹרֶץ * 1[עי' קֶרֶץ, הערות, ובהערה הבאה.], ש"ז, מ"ר קֳרָצִים, קורצין, — כמו קֶרֶץ במשמ' חתיכה מן הַעִסָּה, ככר, ואכל קֹרֶץ, אכל קורצין במשמ' הלשין2[בארמ' אכל קַרְצֵי (דני' ג ה; ברכ' נח.), באשור' קַרְצַ אַכָלֻ במשמ' זו, ונראה שעקר משמ' הצרוף הוא: לא נתן לאחר לאכל את לחמו אלא אכל אותו בהיותו עדין בצק, הקהה את שני חברו, קפח את זכותו.]: האוכל3[כך בשם, הוצ' היגר, עמ' 312). בדפוס' חסרה תבה זו.] קורצין הרי זה משופכי דמים שנאמר לא תלך רכיל בעמך לא תעמד על דם רעך (ר' יצחק, דא"ר יא). — ובסהמ"א: כשהלך ר' עקיבה לרומי נאכלו4[במדה"ג כ"י תימני פ' וישב: ואכלו.] עליו קרצין לפני הגמון אחד וכו' (ספר המעשיות, גסטר, 25). — ואמר הפיטן: האלהים אשר כל יוכל ישים עיניו על ההיכל, יפיר עצת צר אשר קרצו אכל (קטע מזמן הגאו' סעדיאנה שכטר, 71).