Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֹרֵא II °, קורא, ש"ז, — מי שרגיל לקרא בספרים, Leser; Lecteur; reader, וגם ביחוד במשמ' הקורא בספר התורה בצבור1[בתו"מ נמצא אך כבינ' פוֹעֵ': כאדם הקורא בתורה (ברכ' א ב), הקורא למפרע (שם ב ג), הקורא את המגילה (מגי' ד א), ועוד. עי' א. קָרָא.]: ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל (רש"י, ברכ' סב., ד"ה טעמי תורה). — ושמות ספרים: עין הקורא, הורית הקורא.