Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֹפֶא °, קָפָא, ש"ז, מ"ר קְפָאִים,— א) נוזל קפוא, דם קרוש וכדו', ואמר הפיטן: קפץ ושחטו וקיבל דמו, קפאיו1[בסדר העבודה אמיץ כח לאותו פיטן (נדפס במחזורי אשכנז): קרישתו ימס עד עת הזיה קפוי פן יהי ותועדר סליחה, כ"כ. ועי' גם בערכים קָפָה, קָרַש.] ימרס ציר מטעמו (ר' משולם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודת יוה"כ, .Elbog., Stud, עמ' 30) — ב) דבר קָפוּא, במשמ' דומם, בנגוד אל צומח, חי ומדבר2[עי' גם א. קָפָא, בינ' פִעו', קָפוּא, במשמ' זו.]: מצד סימני החכמה הנראי' בכל העולם הזה עליונו ותחתונו קפאיו3[במקור הערבי: ג'אמדה جامدة.] וצמחיו ובעלי חיים אשר בו וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). ולדעת רוחניות העולם הזה וגשמותו ומדברו ודוממו ונחו ונעו וקפאיו3[במקור הערבי: ג'אמדה جامدة.] וצמחיו וכו' (שם, הבחינה ג). שהכל לאלהים בכל מה שברא מקופא4[במקור הערבי: ג'מאד جامد.] וצמח וחי ומדבר (שם עבודת האלהים ח). ומחכמת הבורא יתעלה ברא לך העולם הזה בכל אשר בו מקופא4[במקור הערבי: ג'מאד جامد.] וצומח וחי על סדר מתוקן והנהגה נכונה (שם שם ט). — ג) מצד הדבר הקָפוּא: אמנם התלחלח הדבר אחר הקפיאו יחדש אחת משתי סבות, אם שישתנה וישוב מים, או שיזוב וישוב נגר וכשיפגשהו הקור ישוב עוד אל קפאו (ר"ש א"ת, אותות השונים, כ"י פריז, 54).