קֹטַע — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קֹטַע

קֹטַע *, או קֶטַע1[השוה בארמ' שבתו"מ: באילן דהוו עלין קיטעין קיטעין (ירוש' ברכ' ח ב).], ש"ז, מ"ר קֳטָעִים, קוטעים, — החלק הקטוע מן הגוף, ובהשאלה השבלת הקטועה מן העמר: לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין, ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה, שהתורם בלבו על הקוטעין2[קוטעין, כך במשנה שבבבלי ובירוש', וכן כותב הרמב"ם תרומ' ד כא): התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו שתהיה זו תרומה על הכרי ועל מה שבקוטעין, אך במדב"מ קטעין ובמשניות קטועים ובמשנ' המנקדים קְטוּעִים, ובתוספת' צוקרמנדל, תרומ' ג ה: קיטין.] ועל הצדדים ועל מה שבתוך התבן (מעשר' ה ד). — ° וקֶטַע של דבר, ובהשאלה אף קֶטַע של חבור ספרותי וכדו'  Bruchstück; fragment.— °ובהנדסה, קֶטַע, במשמ' חלק של קו ישר המגבל בשתי נקודות, Strecke; segment (de droite); (straight) segment, intercept.

Ben-Yehuda Abbreviations