Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קָרִיא II °, ש"ז, — נמוק הקורא לאדם לעשות כך או כך Beweggrund; motif; motive, inducement: באשד יחזקו קריאיהם אליו (ספר הישר לישועה בן יהודה הקראי, 42). מהיות הקריאים אליו חוץ מן החיוב וכו' אין היות הקריאים אל המעשה וכו' קריאי ההכרחה וכו' היה הקריא חלש בו (שם שם). חוזק הקריא אליו (שם, 43). ואם קריאי השכל ימשכוהו שיהי חס עליה (הבעל על אשתו), בא גם הכתוב וסייע, ואם יחלשו קריאי השכל יהיה מוכרח מצד קריאי התורה (ר"א הקראי, גן עדן, נשים יז, קנא:).