Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קָצָה II 1[אין קָצָה נמצאת במקרא בש"ע, אלא רק כתה"פ בצרוף מִקָּצֶה בלבד. ואמנם אפשר שבא מִקָּצָה במקום מִקָּצָהּ, קָצָה, כמו מקָּנָה (איוב לא כב) מן קָצָה, כמו מִקְּנָה (איוב לא כב) מן קָנָה, ועוד., — כמו קָצֶה, עם מן היחס, מִקָּצָה, כמו מִקָּצֶה, בקצה, בקצוות: ועשית ללאות תכֹלת על שפת היריעה האחת מִקָּצֶה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית (שמות כו ד). — ובצרוף, מִקָּצֶה מִזֶּה וּמִקָּצֶה מִזֶה: ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת ועשה כרוב אחד מִקָּצֶה מזה מִקָּצֶה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו (שם כה יח-יט). ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצוות הכפרת כרוב אחד מִקָּצֶה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותיו (שם לז ז-ח). — ובסהמ"א כש"נ, סמי' °קְצַת: והקו הוא בעל מרחק אחד על כן יש לו שתי קצוות ושתי פנים וכו' והנקודה היא קצת הקו וכו' (ר' אברהם בר חסדאי הלוי, ספר היסודות לר"י הישראלי, 45). ולכן יש לו (לשטח) שתי קצוות וארבעה צדדים וכו' והקו הוא קצת השטח מארבע פאות (שם שם, 47). ועי' קְצַת.