קָצַע — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קָצַע

קָצַע פ"י, —  קל לא נמצא במקרא.

— פֻע', מְקֻצְעֹת, — מְקֻצְעֹת המשכן, חלקי המשכן הקיצונים, כמו מִקְצֹעוֹת המשכן:  ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה לִמְקֻצְעֹת1[אין לעמד על כונת הנקוד, למה לא נקדו לְמִקְצֹעוֹת כבכל מקום אחר, ואולי אין כאן צורת פעל, אלא אך מבטא מיוחד שסבתו בהגית האות ק כמו qu, כמו שהועד בכמה מקומות (עי' קָמַץ, הערות).] המשכן בירכתים ויהיו תאמים מלמטה ןיחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו שמות כו כב-כד.  — ובסהמ"א:  כפל כנפותיה כאילו הן מקוצעות רש"י, מנח' לח..

— הִפע', יַקְצִיעַ הִקְצִיעַ את (עפר) הבית, קלף אותו2[אלה דברי פרוש הגאון למשנה נגע' יג ב פרוש הגאו', אפשטין, עמ' 100: שניהם קוצעין, פ' מקלפין הסיד או הטיט שהוא טיח על הקיר שנ' ואת הבית יִקציע ומתרג' יקלפון וכדעתיה דר' יוסי מקלפין מן קרקע הבית ג' אצבעות.]: ואת הבית יַקְצִיעַ מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ויקר' יד מא.  — ואמר הפיטן:  כה יעשה לי אל ויוסיף מחרון אפו עלי נגעי זמן נגעתי, אם נשכחו מפי חסדיך ואם מבית לבבי אהבה הקצעתי רמב"ע, פתאם יצרי, ברודי, קעה.  — °ונוהג היום הִקְצִיעַ במשמ' קלף והחליק קרשים במקצועה, abhobeln; rabotir, replanir; to plane, polishe.

— הָפע', מְהֻקְצְעוֹת, — צורה מסֻפקה:  בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מְהֻקְצָעוֹת3[אך כנראה צ"ל: לְאַרְבַּעַת הַמִּקְצֹעוֹת, או, כדעת רבים, לארבעתם בלבד. וכן מעיד גינצבורג: נקוד עליו: הב"א אין נמצא כאן מלת מהקצעות.] יחזק' מו כב.

— קל, *קָצַע, — כמו הקציע קָצָה, קלף והסיר את עפר הבית:  מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו, שניהן חולצין שניהן קוצעין שניהן מביאין את האבנים אבל הוא לבדו מביא את העפר, שנאמר ועפר אחר יקח וטח את הבית, אין חבירו מיטפל עמו בטיחה נגע' יב ו.  — ואת פטוטרות התאנה, קלפתה ועקציה:  ועמהם כהנים ולוים וכו' ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות1[כלומר אנשים שעסקם בקציעת קציעות, ועי' בערך קְצִיעָה.] תענ' ד ה.  מהו בני גונבי עלי ובני קצעי קציעות, שבשעה שהושיבו מלכי יון פרדיסאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם וכו' כל מי שהיה כשר וירא חטא וכו' היה מביא את הבכורים ועושן כמין סלין ומחפן בקציעות ונוטל את הסל ואת העלי על כתיפו ועולה, כיוון שעולה לאותו משמר אמ' לו להיכן אתה הולך אמ' להן לעשות קציעות הללו שתי כפין של דבילה במכתש הלז שלפני בעלי זה שבידי, כיון שעבר אותו משמר מעטרן ומעלה אותן לירושלם תוספת' שם שם ז, וכעין זה בבלי שם, כח..  — ואת השער שעל העורות:  הנותן עורות לעבדן, הקצועין2[ואמנם רש"י הבין את המילה כש"ע, וז"ל: הקיצועין, רונייור"ש (rognures) בלע"ז שמקצע מן העור סביב.] והתלושין הרי אלו של בעה"ב והעולה ומשטף במים הרי אלו שלו ת"ר, ב"ק קיט:.

— פִע', קִצַּע, — כמו הקציע, קלף וגרד, וגם במשמ' קטע והקטין:  עריבה גדולה שנפחתה מלקבל רמונים.  והתקינה לישיבה רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיקצע כלים כ ד.  המקצע מכולם (מן הבגד, השק, העור, המפץ) טפח על טפח טמא, משולי הקופה טפח על טפח טמא, מצדי הקופה, רבי שמעון מטהר וחכמים אומרים המקצע טפח על טפח בכל מקום טמא שם כז ד.  בלויי נפה וכברה שהתקינן לישיבה ר"ע מטמא וחכמים מטהרין עד שיקצע שם שם ה.  סדין שהוא טמא טמא מת ועשאו וילון וכו' בלה ונשתייר בו רובו מלמעלה טמא, רובה מלמטה טהור, ואם היה גדול וקיצעו3[כך צ"ל (השווה בסמוך) ולא וקוצעו, כבהוצ' צוק"מ: וכן בדפוס וקיצע לפתח קטן. אמנם הגר"א מגיה: וקבעו לפתח.] ועשאוה לפתח קטן מקבל טומאה מכאן ולהבא תוספת' שם ב"מ יא ח.  סדין שהוא טמא טמא מת ועשאו קלע לספינה הרי הוא כטמא מת וכו' ואם היה גדול וקיצעו קלע לספינה קטנה מקבל טומאה מכאן ולהבא שם שם ט.  תפלה אמתי מקבלת טומאה, משתגמר מלאכתה, קיצעה1[כך צ"ל וכן בדפוס, ולא קוצעה, כבהוצ' צוק"מ.] אף על פי שהוא עתיד ליתן בה את הרצועה טמאה שם שם ב"ב ד א.  אצבע שהוא עתיד לקצעה וליטול זנבה טהורה2וכעין זה בבבלי זבח' צד.: עוצבא שחשב עליה לקצעה טהורה עד שיקציענה.] ר' שמעון בן מנסיא, שם שם י.  איתיביה אביי לרב יוסף עורות וכו' של גזלן מחשבה מטמאתן ושל גנב אין מחשבה מטמאתן לפי שלא נתייאשו הבעלים, ש"מ יאוש קנה, א"ל הכא במאי עסקינן כגון שקיצען ב"ק סו:.  במקצע (את העור) ובא דרך סביבותיו חול' קכג:. — ובסהמ"א:  מחתכו, מקצעו ומחתכו לרצועות וסנדלים רש"י, שבת עג..  — ואמר הפיטן:  קדוש מארצו קצע קרוצו אל נשא, יוצ' בראש'.

Ben-Yehuda Abbreviations