Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קָלִי 4[וכן באשור' קִלוּ.], קָלִיא, תוש"ז5[כתב רד"ק: ובכנוי צליי, קְלִיִּי וכו' קְלִיּוֹ, קְלִיָּךְ וכו' וכן הקבוץ צליים קָלִיּים, עניים נקיים וכלם בדגש היו"ד בשקל נְחִתִּים, שְׁעִפִים (מכלול, ליק, קיד.).], — קָלוּי באש, ובפרט גרגירי תבואה קלויים על האש: ולחם וְקָלִי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה (ויקר' כג יד). קח נא לאחיך איפת הַקָּלִיא הזה ועשרה לחם הזה (ש"א יז יז). ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש מאות צאן עשוות וחמש סאים קָלִי ומאה צמוקים ומאתים דבלים (שם כה יח). משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וְקָלִי ופול ועדשים וְקָלִי (ש"ב יז כח). ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קָלִי ותאכל ותשבע ותתר (רות ב יד). — ובתו"מ6[אמרו חז"ל: אין אור לשון קלי אלא דבר אחר הא כיצד וכו' אין לשון קלי אלא דבר קליל (מנח' סו:). עי' בשנויי נוסח שם בד"ס.]: היו מהבהבין אותו (את העֹמר) באור כדי לקיים בו מצות קלי7[בספרא ויקרא נדבה פרשה יג: קלוי, ועי' קְלִיָּה.] (ר' מאיר, מנח' י ד). משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירֻשלים שהוא מלא קמח וקלי8[במשנה שבבבלי (מנח' סז:) ובספרא אמור פרשה ו: קמח קלי.] שלא ברצון חכמים (הוא, שם שם ה). קלי שירד לתוכה דלף אין בו משום חמץ (ר' יוסי בר' יהודה, תוספת' פסח' ב ד). מהו שיהו חייבין על קלי שלו משום חדש (ירוש' חלה א א). קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה (שם שם ז). אין גובלין את הקלי9[רש"י, קמח של תבואה שנתייבש כשהן קליות בתנור ואותו קמח לעולם מתוק וכו'.] (שבת קנה:). התינח מקלי ואילך, מעיקרא עד קלי מא"ל (פסח' יח.). — ומ"ר *קְלִיּוֹת, קְלָיוֹת10[כתב רד"ק: ורבותינו נשתמשו קבוץ קלי בלשון נקבות קְלִיּוֹת ואגוזים (מכלול, ליק, קעד.). ובמשנ' מנ"ק' ליוורנו: קָלִיּוֹת.]: ואם טמאין היו אותן החולין יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות וכו', (תרומ' ה ח). אף חלוק קליות ראייה (שנשאה בתולה) (ר' יוחנן בן ברוקה, כתוב' ב א). בתולה מן הנישואין אין לה חילוק קליות (ירוש' שם שם). לא יחלק החנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו (ר' יהודה, ב"מ ד יב). וכמה ישהה האוכלן (כשני חצאי זיתים של חלב ודם), כאלו אכלן קליות (כרית' ג ג). מחלקין להן לתינוקות קליות ואגוזין בערב פסח (ר' יהודה, פסח' קט.). — אבוב של קליות, עי' קַלָּא.