Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קָדַד II * 2[גם במקום פעל זה כתוב במקורות בכמה מקומות קָדַר, עי' בהערות הבאות, ועי' גם קרד.], פ"י, — קָצַץ, גזר חתך מתוך דבר, abschneiden, ausschneiden; couper; to cut off: אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך, ובמוקדשין קודד3[כך בערוך ערך קדד; בדפוס': קוצץ.] בקופיץ שאין בו משום שבירת עצם (פסח' ז ב). ג' קליפין בבצל, הפנימית בין שלימה בין קדודה4כך בהוצ' דרנבורג; בדפוס' קדורה, ובמדב"מ: קרורה.] מצטרפת, האמצעית שלימה מצטרפת וקדודה4כך בהוצ' דרנבורג; בדפוס' קדורה, ובמדב"מ: קרורה.] אינה מצטרפת, והחיצונה בין כך ובין כך טהורה (עוקצ' ב ד). ואלו הן עורות לבובין, כל שקדוד5[בדפוס': הקרוע; צוק"מ: שנקוב, ובשנויי נוסח': שקדור. ובבבלי (ע"ז לב.) בבריתה: איזהו עור לבוב, כל שקרוע כנגד הלב וקדוד כמין ארובה, כך בפי' ר"ח ובערוך, ובדפוס': וקדור, ופרש רש"י: הנקב עגול. ובפי' ר"ח, ערוב' נח.: פי' מקדרין חותכין כדגרסינן איזהו עור לבב כל שקרוע כנגדד הלב וקדור כמין ארובה, ועיקרו מגדדין מלשון גודו אילנא, ע"כ, מכאן שגרס מקדדין, קדוד, והנדפס במקום זה בפי' ר"ח בדפוס ראם מוטעה.] כנגד לבו ועשוי כמין ארובה, אבל אם היה משוך מותר (תוספת' ע"ז ד ז). בחול קודד6[כך בערוך; בדפוס': קודר.] את האזכרות שבהן (בספרי מינים) וגונזן והשאר שורפן (ר' יוסי, שבת קטז.). מיד קדד7[בדפוס' קדר, וכ"י קרע, עי' ד"ס. ובקטע מכתב לאביתר הכהן מזמן הגאו' (סעדיאנה שכטר, 88): קידר.] (יהויקים) כל אזכרות שבה ושרפן באש (מו"ק כו.). באזנו ובדלת, הא כיצד, קודד8[כך בערוך; בדפוס': קודר.] והלך עד שמגיע אצל דלת (קידוש' כב:). מנשה קדד9[בדפוס': קדר. ו(מדה"ג דבר' ד כה, הסגלה, 45: קידר.] את האזכרות והרס את המזבח (סנה' קג:). היבי דמי מתמסמס, אמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא קודדו10[כך נוסח כ"י, עי' ד"ס. בדפוס': קודרו, ונ"א גוררו.] (חול' עז.). — ועי' ב. קָדַח.
— נִפע', *נִקְדַּד, — קָדְדוּ אותו: נקדדה11[כך בערוך; בדפוס': נקדרה.] כסלע טרפה שאם תמתח תעמוד על הטפח (רב אסי, שם נ:). רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדד12[בדפוס': שנקדר, ובתשו' הגאו' מהגני' גינצבורג, 28: דניקדד קנה שלה וכו'.] קנה ועשו לה קרומין של קנה וחיתה (ר' יוסי בן נהוראי, שם נז:). נקדד13[כך בערוך; בדפוס': נקדר.] כמין טבעת מהו (רב אשי, שם עז.).
— פִע', *קִדֵּד, — קִדֵּד את הדרך וכדו', קטע והבקיע בקו ישר בלא לנטות פעם לימין ופעם לשמאל עם כל עקמומית שבה: השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, ומן סדום לצוער ארבעת מיל יות' הוון, אמר ר' זעירא המלאך היה מקדד14[בקצת דפוס': מקדר (וכן גם בירוש' יומא ג ב); ועי' הערת לונץ בהוצאתו.] לפניהן הדרך (ירוש' ברכ' א א). — וקִדֵּד (בדרך) ויצא: הרי שהיה טועה בכרמי' ובשדות מקדד ויוצא עד שהוא מגיע לדרך (שם כתוב' יג ו). — וקִדְּדָה הטֻמאה ויצאה: מחילה היה שם ומשם היתה טומאה מקדדת ויוצאה לנחל קדרון (ר' עקיבא, שם נזיר ט ג). — וקִדֵּד בהרים, קטע והלך במדידתם כאלו בקו ישר בלי לעלות ולרדת, שקל עליות בירידות15[והשוה בשמוש דומה לזה קזז בארמ' שבירוש' סוטה ה ו: ומקזז חדא עם חדא.]: היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו, הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום אם אינו יכול להבליעו, בזו אמר ר' דוסתאי בא ינאי משום ר"מ שמעתי שמקדדין16[כך בערוך ובירוש' דפוס ויניציה; בדפוס': שמקדרין.] בהרים (עירוב' ה ד). כיצד מקדדין17[בדפוס' ובצוק"מ: מקדרין וכן בבבלי (ערוב' נח:).] בהרים, התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו, מקדד18[בצוק"מ: מקדר, בדפוס': מקדיר.] ועולה מקדד18[בצוק"מ: מקדר, בדפוס': מקדיר.] ויורד ורואה את ההר כאילו בוקע לפניו דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' אין מקדדין בהרים (תוספת' שם ו יא). ואם ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו מקדד19[צוק"מ: מקדר; בדפוס' ובבבלי (ערוב' נח.): מקדיר.] ועולה מקדד19[צוק"מ: מקדר; בדפוס' ובבבלי (ערוב' נח.): מקדיר.] ויורד וצופה כנגד מידתו ומודד (שם שם יב). אין מקדדין20[נ"א מקדרין.] אלא בחבל של חמשים אמה (בשם מר עוקבן, ירוש' שם ה ג). אין מקדדין20[נ"א מקדרין.] אלא בהרים ולא במקום עגלה ערופה (בשם רב חסדאי, שם שם). אין מקדדין לא בערי הלוים ולא במקום עריפה בנחל (בשמו, שם סוט' ה ה).