Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קַצָּץ *, ש"ז, מ"ר קַצָּצִים, — מי שמלאכתו לקצץ. עצים, ואף בהשאלה להשמדת בני אדם: למלך שהיה לו פרדס וכו' ומסרו לאריס והלך לו, לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה ומצאו מלא חוחין ודרדרין, הביא קצצים לקוצו וכו' (ר' יהודה ב"ר סימון, מד"ר ויקר' כג).