Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קַיָּץ °, ש"ז, מ"ר קייצים, קייצין, קיוצין, — מיבש תאנים, אִכָּר מגדל עצי פרי1וכן בארמ' שבתו"מ קַיָּטָא. ויש מפרשים בקצת מקומות: אכר מְקַיֵּץ השדה מקוצים. ואולי פרושו אף מין צַיָּד, עי' קַיִץ, הערות.: שלשה פרקלינין הן, של צדי חיה ועוף טמא מדרס, של הגבין טמא טמא מת, ושל קייצין טהור מכלום (כלים כד טו). וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל קייצין מפני שהיא מקבלת את האוג (שם כו ג). מטפחת של זפתין ושל יוצרין ושל מפסלי אילנות אין חוצצין, רבי יהודה אומר אף של קייצין כיוצא בהן (מקוא' ט ז). סוכת הרועים וסוכת הקייצין וסוכה גזולה פסולה (תוספת' סוכ' א ד). ומעשה באחד שנתחייב לחבירו שבועה בבית דין ונדר לו בחיי הקייץ וקיבל עליו (שם סנה' ה א). ברועים ובקייצים (פוטר ר' יהודה את היחיד מתפלת מוסף) (ר' יעקב בר אידי בשם ר"ש חסידא, ירוש' ברכ' ד ו). ראית מימיך ארי סבל צבי2כך בשרידי הגניזה עמ' 238 ודומה לזה בבבלי (קידוש' פב:); בדפוס' ירוש': ארי. קייץ שועל חנווני זאב מוכר קדירות (בשם ר' מאיר, שם קידוש' ד יא).