Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קַבָּר °, ש"ז, — כמו קַבְּרָן, קוֹבֵר המתים, שליח הַקַבָּרִים, פקיד המודיע לקברים שהקבר מוכן בשביל המת: לא יורשה להסיע את מתו מהקהל עד שיתברר לו על ידי איש עתי מפי שליח הקברים אשר יהיו בכל דור ודור כי כבר השלימו את מלאכתם בחציבת הקבר מהמת (תקנות קנדיאה, הרטוס-קאסוטו, 78). — וחברת קַבָּרִים: ובימים ההם מפני חמת המציק ומפני תוקף הצרות והגזרות ועול הגלות אשר היו ביהודים עד כי לא היו יכולים לעלות ולקבור את המת בחברת קברים (יוסף סמברי, סדר חכמי וקור' העת', נויבויאר, א, 157) במקור נדפס 'וקור' המת'. חברי חברה קדוש' של קברים מק"ק מעיר פטרץ הישנה קבלו עליהם לקבר באש"י1[ז"א ראש הקברים.] לראובן לזמן עשרים שנה וכו' (שו"ת בני משה, א א).