Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֶנֶת * 3[מן קָנֶה, והשוה קְנוֹקֶנָת וכן פארמ' שבתו"מ: אורחיה דבר נשא מימר קנתה דכולתא דילמא כולכא דקנתה (ר' יוסה, ירוש' נדר' א א). אך ספק הוא אם יש למלה קרבה מקורית אל קַת, קָת, ועי' שם.], ש"נ, — קנה, מקל שבכלי: נשמט הברזל מקנתו4[כך במדב"מ. בדפוס: מקתו.] והרג אומר אינו גולה, וחכמים אומרים גולה (מכות ב א). עתידין ישראל להיות מדליקין בקנתות של רמחים ושל חרבות שבע שנים, שנאמר ובערו והשיקו בנשק ומגן וכו' ובמקל יד וברמח (ילמדנו ראש קדושים, מובא בערוך). — ובסהמ"א: קנה חלול היה תחוב בחבית וקנתה חד קטן מחובר לראש האחד (הרוקח סי תצה).