Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֶמֶט * 1[בארמ' קמטא, ועי' קֹמֶט, הערה.], ש"ז,— מקום התכוצות והתקפלות העור, הבד וכד', Falte, runzel; pli, ride; fold, wrinkle: אלו בהרות טהורות שהיו וכו' בקמט, ונגלה (נגע' ז א). איזהו סימניה, ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד2[רש"י (נדה מז.): קמט, פרונצ"ש (froncis), שגדלו דדיה עד שכפול מעט על החזה ויראה כקמט.] (נדה ה ח). האודם שבשפה נדון בבית הסתרים והקמט שנפשט הרי הוא כעור הבשר לכל דבר (תוספת' נגע' ב יג). — ומ"ר קְמָטִים, קְמָטִיו:אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת וכו' הקמטים והקמטים שבצואר (נגע' ו ח). אחר שנתבלה הבשר (של שרה) ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר יופי למקומו (ר' חסדא, ב"מ פז.). ואמאי קרו לה (ליוכבד שהיתה בת ק"ל שנה) בת, א"ר יהודה בר זבידא, מלמד שנולדו בה סימני נערות, נתעדן הבשר, נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו (ב"ב קכ.). — *ובית הקמטים, מקום קמטים בגוף האדם, כמו בית השחי: בית הסתרים, בית הקמטים3[אמנם הרמב"ם: ובית הסתרים, פנימי הגוף כמו פנים האף והאוזן ופנים הפה, ובית הקמטים, היא הערוה וכו'.] אינן צריכין שיבואו בהן מים (מקוא' ח ה). לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים (רבא, נדה סו:). — ובסהמ"א: דשיעא, חלקה, כלומ' אין בה קמט כאשר הקיר כשטוחין אותה (ערוך ערך אפי). רוגע הים, שובר הים, מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים (רש"י, ירמ' לא לד). קיטורי בירי אסור וכו' לכויץ קמטין שאדם עושה בבית יד שממלאים אותה בקנה של שבלים חלקים ומקמטים (הוא, מו"ק י:). ודומה למפוח בכבשן האש שבעת וכו' שתדחוק את קמטיו יכניס רוח קרה אל הכבשן וידלק (ר"י עקנין, ס' מוסר ה כא).