קֶבַע — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קֶבַע

קֶבַע *, קְבָע2[כך במשנה מנֻק' כ"י פרמה.], ש"ז, — תכונת הדבר הקָבוּעַ, קְבִיעוּת, דבר קָבוּעַ, זמן קָבוּעַ: תפלת הערב אין לה קבע (ברכ' ד א).  העושה תפלתו קבע3[ובגמרה: מאי קבע, א"ר יעקב בר אידי א"ר אושעיה כל שתפלתו דומה עליו כמשוי (ברכ' כט:).] אין תפלתו תחנונים (ר' אליעזר, שם שם ד). הכל כשרין להוליכו (את השעיר) אלא שעשו הכהנים קבע ולא היו מניחין את ישראל להוליכו (יומא ו ג). כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי (סוכ' ב ט). עשה תורתך קבע (שמאי, אבו' א טו). וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה (ר' שמעון, שם ב יג). יין אין לו קבע, שמן יש לו קבע4[בבבלי (פסח' ח.): שמן יש קבע לאכילה, יין אין קבע לשתייה.] (ירוש' פסח' א א). דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי (ר"י בר' אלעאי, ברכ' לה:). שבתחלה היו טובלין במי מערות מכונסין וסרוחין והיו נותנין עליהן מים שאובין התחילו ועשאום קבע, גזרו עליהם טומאה (רב אסי, שבת יד.). משם אתה מוצא קבע שמתפללים ג' פעמים ביום (מד"ר במד' ב). —  ובצרופים עם שמות עצם, אכילת קֶבַע, דירת קֶבַע, במשמ' אכילה קבועה וכדו', בנגוד אל עראי: אוכל בהן (בתפלין) אכילת עראי ואינו אוכל בהן אכילת קבע, ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע  (ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה, ירוש' ברכ' ב ג). לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל וכו' ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי (ת"ר, בבלי שם כג:). הנכנס לסעודת קבע יהלך י' פעמים של ארבע אמות וכו' ונפנה ונכנס ויושב במקומו (ת"ר, שבת סב.). סוכה דירת קבע בעינן וכו' סוכת דירת עראי בעינן (יומא י:). — ובסהמ"א: והלימוד שלהם עראי דעראי והביטול קבע (אורח' צדיקים, שער התורה). וטוב מעבדתו אשר הציב גבול לדתי יקרה וקבע להגיונה קבע שלא ימוש להשיב נפש נוחליה לשבוע (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 24). — ואמר הפיטן: אלה קבע קווצות קריאת קדוש קושבי קדם קרא (ינאי, אלה אחוזת, קרוב' פסח, זולאי, רסה). —  ואמר המשורר: כל מעשיך שים לך מקרה ויראת אל קבע5[מנֻק' לשם המשקל קְבַע.], ולחם ביצר לוחמך תמיד וקבעיך קבע (ר"י חריזי?, הענק אות ק, ס' היובל להרכבי). — °ובחכמת ההנדסה, במשמ' הבסיס הקבוע למטה, Grundfiache, Basis; base: והמשלשת בד' פנים, בשני הצלע בקבע בעמוד בגג וכו' והקבע זה ששני צלעים קבועים עליו (משנת המדות א, 54). ובמשלשת בין בשוים בין בחלופים מצרף העומד בחצי הקבע והעולה משניהם היא המשיחה (שם ב, 53). והעמוד המשך מהם אל צד הארוך נופל והוא מקבע6[שטינשנידר מתקן: הקבע.] (שם ד, 49). ויש מן החדה (הזוית החדה) שצלעותיה ישרות והרוצה למוד מחשב אותה כנגד הקבע, נמצא הזויות חדות כמדת הראשון כן מדת האחרון (שם שם).

Ben-Yehuda Abbreviations