Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קֵפֶה *, קֹפֶה, קיפה, קופה1[בכתיב המקורות מתחלפות הנוסחאות קפה, קיפה, קופה ללא הבדל במשמ', ואי אפשר להפריד ביניהן, על כל פנים צורת ש"ז סגלי לפנינו, כמו קֹפֶא או קֵפֶא, ולא קִיפה או קִפָּה בנקוד בכמה מלונים.], ש"ז,— כמו קִפּוּי, מה שקפה ממשקאות ומתבשילים בשולי הכלים: הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה2בקטע כ"י משנ' מנק' גני' ביה"מ שכטר: וּבַקּוֹפֶה. ובכ"י זה בכלל אינו משתמש בסגול אלא בקצת מקומות. (נדר' ו ו). השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור, מן הרוטב, מן הקיפה, מן האלל, מן העצמות, מן הגידים, מן הטלפים, מן הקרנים וכו' כשר (זבח' ג ד). העור והרוטב והקיפה והאלל והעצמות והגידין והטלאים מצטרפין לטמא טמאת אוכלים (חול' ט א, טהר' א ד). בשר הקדש שקרם עליו הקפה, נגע טבול יום בקפה, חתיכות מותרות (טבו"י ב ה). (הנודר) מן הרוטב מותר בקיפה, מן הקיפה מותר ברוטב (תוספת' נדר' ג ב). בשר הקדש שקרם עליו הקיפה, הא שאר כל הקיפה חיבור ואין צריך לחתכו (ירוש' חלה ד א). כשהן משערין משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות (חול' צז:). חתיכה של נבילה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות (רבה בר בר חנה, שם ק.). מאי קיפה, אמר רבא פירמא (שם קכ.)3[הרמב"ם כלים ז א. כותב: כלי עור מאימתי מקבלין טומאה, התורמל וכיוצא בו משיחסום שפתותיו ויכרות הקופין הקטנים היוצאין ע"ג העור. ותנחום, שלפניו היתה גרסה זו, כותב (בערך קוף): יכרות הקופים הקטנים היוצאים על גב העור, אטראף קשור אלגלד או כ'יוט ושער עליה באלזג'ב, ע"כ. ובעבר': קצות קלפות העור או חוטיים ושער שעליו כנוציות, ע"כ . ואולי ט"ס היא במקום קוצים.].