קֵהוּי — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קֵהוּי

קֵהוּי °, ש"ז, — קֵהוּי קְרָבַיִם, מניעת המעים מאכילה ומיציאה לצרכים, ואמר הפיטן: והתיצב בקידום קיהוי קרביים4[על פרעה מדֻבר כאן שמשה קדמו בבקר, ושהתפאר שאינו אוכל ואינו יוצא לנקביו, לפי הנאמר במדרש רבה שמות ט: לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה, לא היה יוצא אלא המימה, לפי שאותו רשע משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא בבקר, בשעה שהוא נצרך תפוש אותו, ע"כ. ואולי יש לקרוא: קְהוּי קרבים, כת"ז על פרעה.] לפני קוצף קנות קנויים (ינאי, והתיצב באימת, קרוב' שעות, זולאי פה).—  וקֵהוּי שִׁנַּיִם: ויקרא את שמה יקתאל, שהיתה לו לקיהוי שינים כמו שכתוב אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר לאלהים ולפניהם ישתחוה וגו' והוכיחו הנביא ואמר לו ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך וכו' (רש"י, מ"ב יד ז). — וקֵהוּי בלבד: לרבא א"ל קאוי עסקך, לשון קהוי, הכל ישנאוהו (הוא, ברכ' נו.). — ובמשמ' חֲמִיצוּת: בית חרוסת, כלי שנותנין בו חומץ וכל דבר שיש לו קיהוי ורגילין ליתן בו קמח ועשוי לתבל בו בשר כל ימות השנה והקמח מתחמץ מחמת הקיהוי, ולשון חרוסת קיהוי אייגורו"ש5[aigre.] בלעז  (הוא, פסחים ל:).

Ben-Yehuda Abbreviations