קֵהֶה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

קֵהֶה

קֵהֶה *, ת"ז, — תכונת הדבר שאינו נתן לאכילה4[עי' בהערות הקודמות.] בערך הקודם., ungeniessbar; non mangeable; uneatable, עֲנָבִים קֵהוֹת, ענבים שאינם נתנים לאכילה: הלומד מן הקטנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו, והלומד מן הזקנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן (רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי, אב' ד כ)5[בקצת דפוסים ד כו.]. — ובהשאלה, הֲלָכוֹת קֵהוֹת, שאין לגרס אותן, בדמיון לענבים קהים: אם הלכות קהות תחת לשונך דבש וחלב, הלכות המאוששות6[גם זה בדמיון לענבים, שנעשו אשישות, בשלות.] עאכ"ו (ר' ברכיה, מד"ר שה"ש, נפת). — ומַעֲשֵׂה הלכה קַהֶה: דבר אחר, אבחר דרכם ואשב ראש, בזמן שהיתה ההלכה והמעשה מכוונים לפני הייתי מוציאה, והמעשה שהיה קהה הייתי שואלו ומבהרו (פסיק' רב', אנכי אנכי, קנ.). — ובסהמ"א, יַיִן קֵהֶה, יין חמוץ: בקיוהא דחמרא, ביין קהה אייגרא7[aigre.] בלעז (רש"י כתוב' עה.).— °וקֵהֶה, במשמ' לא חד, stumpf; émoussé. blunt, ובהשאלה, זָוִית קֵהֶה, מְשֻׁלָּשׁ קֵהֶה זָוִית, נוהג בדבור ובספרות. — ועי'  קָהָה, קל ופע'.

Ben-Yehuda Abbreviations