Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קִיקָלוֹן 1[המלה נולדה כחזוק לשם קָלוֹן בהכפלה חלקית, כדגמת שפופרת, מטוטלת מן שופר, מטיל וכדו', וכן נמצא קיקלתא במקום קלקלתא בארמ' וסור' במשמ' אשפה. וכן ת"י בפסוק במובא כאן: ויתא קלנא על יקרך. ואמנם היו שהבינו את המלה כמרכבת מן קיא וקָלוֹן. וכן נדרשת המלה במדרש: מקיא מלמעלן וקלון מלמטה (מד"ר אסתר, פתיח' פרשה ג, אחרי והשתיה כדת). ואלה דברי ראב"ע: וקיקלון מלה אחת והפ"א כפול שהוא תחלת כל מלה כמו בבת (לדעתו כמו בת) עינו ואולי הם שתי מלות ותחסר אלף ככלב שב אל קיאו. ע"כ.ומן החדשים היו שפקפקו בנכונות הקריאה.], ש"ז, — קלון גמור, כלמה וקלון: תסוב עליך כוס ימין יי' וקִיקָלוֹן על כבודך (חבק' ב יו).