Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קִיצָה II °, ש"נ, — שה"פ מן א. קוּץ, מעשה הקָץ בדבר, סלידה: כאשר סיפר הנביא קיצת האמה בגלות וקצר נפשם לסבלו וכו' (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הלל). מואס בחייו מפני קיצתו במאמריו ומכאוביו לא מתאותו לבדידות (הוא, כוזרי ג א). והרביעית הקיצה בעיון ומעט התישבות בעת השמע והמחשב ומספיק לו המזער ויאמר כבר עיינתי וכו' הוא, או"ד, הקד' ליפציג, 17).