Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קִיאָה °, ש"נ, — שה"פ מן קִיא, מעשה האדם והחי המקיא: וכיון דתסיל מקיא פסול מפני הקיאה המעורבת והיה ליה כרוק בעלמא (רש"י, חול' סב:, ד"ה תסיל). שאסור לאכול דבר מאוס ודבר שמביאה לידי קיאה (ספר חסידים תתתתנח). והעסיס שנעשה מהבוסר וכו' ועוצר ומונע הקיאה (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה, פרק ב אות עין).