Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קִטּוּם *, ש"ז, — שה"פ מן א. קָטַם, פעֻלת הקוֹטֵם, שבירה, ביחוד שבירת בד, ענף וכדו': תרנגולין שירדו לגינה ושיברו את החליפין וקיטמו1[בירוש' ב"ק ב ב: וקירטמו, הקירטום.] את הירק משלם נזק שלם, סומכוס אומר על הקיטום1[בירוש' ב"ק ב ב: וקירטמו, הקירטום.] נזק שלם ועל השיבור חצי נזק (תוספת' ב"ק ב א).