Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קְצִיפָה *, ש"נ, — שה"פ מן א. קָצַף, כמו א. קֶצֶף3[עי' קֶצֶף, הערה.]: ארבעה דברים אמר ירמיה מאימה וקציפה עזיבה ושכחה וכו' קציפה הושב על ידי ישעיה שנאמר כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף (ריב"ל מד"ר איכ', למה לנצח תשכחנו). אם מאימה היא לית דבר, ואם קציפה4[במקום אחר (פסיק' ר"כ, ותאמר ציון, בובר, קל:): אין קצפין הוא, ואולי צ"ל קצפון, עי' ערך זה.] היא אית סבר דכל מן דכעיס סופיה לאיתרציא (ר"ש בן לקיש, שם שם, כי אם מאוס מאסתנו). כדי הבזיון לקציפה הזאת (רב, שם אסת', והיום הזה). — ובסהמ"א: שאם היתה קציפה זו למה שכתב לו כל נכסיו ולא השאיר לעצמו כלום וכו' (תשו' הגאו' שערי צדק, מט:). כל מקום שיש קציפה יש העלמה, את מוצא שלוש קציפות במשה וכנגדן שלש העלמות (מדה"ג ויקר', שמיני, מובא בהערה במנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 269).