Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
קְלִיָּה *, קלייה, ש"נ, — שה"פ מן א. קָלָה, פּעֻלת הקוֹלֶה: היו מהבהבין אותה באור כדי לקיים בו מצות קלייה3[כך צוק"מ; בדפוס' ובמשנה: קלי, עי' קָלִי, ובספרא: קלוי.] (תוספת' מנח' י כד). — ובסהמ"א: מוללין מלילות ביו"ט להיות רכות ומתקיימות סמוך לקלייתן באור (ס' הישר לר"ת חלק שו"ת צז). — °וכמו קָלִי: שיהא הזג של קליה4[נוצר מצורת מ"ר קליות, המשמש בתו"מ במ"ר של קָלִי.] מלא בגרעין שיהא הגרעין מבושל כל צורכו (רש"י, מנח' סו:, ד"ה כר מלח).