Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צוּק II 1עי' יצק., פ"י, יָצוּק, — כמו יָצַק: ברחץ הליכי בחמה וצור יָצוּק2אולי עלי. [לפי טורטשינר, ס' איוב, לפסוק, עִמָּד בהקבלה אל הליך, הוא שם עצם במשמ' רגל, וכן גם כי ידע דרך עמדי (שם כג י) היא: דרך רגלי; ויתכן שיש לנקד יִצּוֹק במקום יָצוּק.] עמדי פלגי שמן (איוב כט ו). — ובסהמ"א3[בתו"מ לא נמצא פעל זה. צורת הצווי צוק הנמצאת בכמה מקומות מכֻונת לקריאה צֹק, מן יצק.]: הכל כשירין ליתן לידים אפילו חרש שוטה וקטן, אם אין שם אחר מניח הכלי בין ברכיו וצק על ידיו או יטה החבית על ידיו ויטול או נוטל ידו אחת וצק בזו על זו וחוזר וצק בראשונה על השנייה (רמב"ם, ברכות ו יג). — ואמר הפיטן: צג בקרב הבדים ולא היפסיע, צק ושם מחתה ועישן דקה (קטע עבודת יוה"כ, .Elbog., Stud עמ' 163).