Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צָרָה II 1מן צרר, בערב' צרר صرر, (שממנו צְרָצַר) ועי' לקמן., ש"נ, — קול מר צֹרח בחזקה, Gekreusche; cris stridents; scream: כי קול כחולה שמעתי צָרָה2ראו במלה זו כל הקדמו' והחדשים המלה א. צָרָה, במשמ' מכאוב ורעה גדולה. אך ההקבלה אל חציו הראשון של פסוק זה קול כחולה שמעתי מעיד כי הכונה בצרה כמו כן קול זעקה, ובאמת בלשון ערב' משמש שרש צרר صرر גם במשמ' קול זעקה: קאל אלזג'אג' אלצַרַה אשד אלציאת תכונ פי אלטאיר ואלאנשאנ וע'ירהמא, ע"כ, — ובעבר': אמר אלזג'אג' צַרַה היא החזקה שבזעקות אצל העופות ובני אדם וזולתם. כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים (ירמ' ד לא).