Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צָרִיף * 1[עי' בהערה לערך צְרִיף.], ש"ז, — מין מלח שקוף-לבן המקהה את השנים ומכוץ, Alaun; alun; alum: המלח והחול ה"ז פירות, פיר של גפרית, מחפורת של צריף , ר"מ אומר קרן וחכ"א פירות (כתוב' עט:). א"ר יוסנא א"ר אמי כלי נתר אין לו טהרה עולמית, מאי כלי נתר, א"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף (ע"ז לג:). — ובסהמ"א: הני מאני דצביאי וצריפי בצריף שלועזין אלום (מחזור ויטרי, 257). או ידוק שב והוא צריף וקנקנתום והוא זאג ומר ויסוך חלק כחלק ויריח משקה ההדס (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א, הנחירים). ויקח גלגאד ואספידאגת העופרת וצריף וכוחל שחור בד בבד וישחוק הכל עד שיהיה כאבק (שם ד ג המתנים).