Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צָפַר I פ"ע, יִצְפּוֹר,— מלה מסֻפקה: ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויִצְפּוֹר1השבע' במשמ' ילכו להם. קצת הקדמו' פרשו מלשון צפרא במשמ' בקר, והכונה שישובו בבקר. אחרים במשמ' יָסֹב. [וכמה מן החדשים מצרפים מלה זו עם ההמשך וגורסים וַיִצְרְפַם וכו' וישב מן העם עשרים ושנים אלף וכו'; וזה כנראה נכון עפ"י הפסוק שאחריו: ויאמר יי' אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך משם. ועל כן צרף אותם פעמַיִם, אחת למעלה בהר, ואחת למטה על המים.] מהר הגלעד (שפט' ז ג).— ובסהמ"א במשמ' נדד כצפור, סר, נטה הצידה: ושמתי ירושלים מקום חפצי וממעוני כצפור נדדתי ומספר ספרד צפרתי ואל גלגלי גלי ים ירדתי (ר"י חריזי, אגרת לשון הזהב, דברי חפץ, אדלמן, ה). — ואמר המשורר: ולכֹשל צפר כי סף גביר פיו ואמרותיו לכל כֹשל מקימות ולהלך נטה כי סר נדיב לב (רמב"ע, הנפשי בחרו, ברודי, קכז). היה יקותיאל כמלך בגדוד אל אהלו המחנות צפרו, שם נקבצו דיות ושמה קננו כל צפרי כנף ושם דגרו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי 17). ומי יצפור בהר גיל עד ויחפור באר חכמה וישתה מי בארה (עמנו', מחב' ח, 61).