Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צֵרוּר I *, ש"ז, — שה"פ מן ב. צָרַר, פעֻלת הַצַּר הצורר, הנלחם ומציק: צרור את המדינים וכו' את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים, לסוף בא לידי בזיון ומלחמות וצרור1[ס"א: צרות.] (מד"ר במד' כא).