Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צְפִירָה II 2מן ג. צפר, עי"ש, בערב' פרצה فرصة במשמ' זו. — גזרת ברת מן צרף صرف במשמ' צרפ אלדהר, במשמ' נטיה, אינה נכונה., צְפִרָה, ש"נ, — העת הקבועה לאדם, תורו הקבוע אחרי זולתו בדבר מן הדברים, ;Rang; tour de rôle; rank: כה אמר אדני יי' רעה אחת3הסכימו כל החדשים כי זה שבוש במקום אחר. רעה הנה באה קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה הַצְּפִירָה4הירונ' העתיק את המלה כצורתה בכתב רומי, sephphira, רק פ כפולה, ואולי זה שבוש. ותרגם עקילס πϱοσϰόπησις, ר"ל הבָּטה, מבט, ואולי גרס הצפיה? אליך יושב הארץ בא5צ"ל באה העת. העת קרוב היום יחזק' ז ה-ז. הנה היום הנה באה יצאה6אולי מיותרה. הַצְפִירָה צץ המטה פרח הזדון (שם שם י). — ואמר המשורר: ואולם מת אלי ימים מעטים ביום עברה, ביום צרה עכורה, ואמרתי אהה, איך אחיה עוד, וסר צלי ובאה הצפירה (ר"ש הנגיד, אלוה עוז, ברודי, 127). עדי אף אל חרה ונגעה הצפירה, ויד האל סרה ונתן תגמוליהם — (רמב"ע, דיואן נב, בודליאנ'). פערו פיהם כארי נוהם. סלוח להם לא יאבה ה', צפירה חוללה עתה חוללה, יען מעלה מעל בה' (ראב"ע, אל אל אקרא, איגר 165). ושור יפעתך וזכר בארה וצור בוראה ומטריפה ובורה, בטרם יחשיך שמשה ואורה ולדת חק וביאת הצפירה (עמנואל, מחב' ח, 62). כי בצפירת יומך בא לך הלילה, נשבר הנבל וחבליו נטשו (יל"ג, נאד של דמעות, שירי יל"ג ה).