Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צְלִילָה I °, ש"נ, — מעשה האדם הצולל במים, צלילת השמרים, הטיט, השתן, הצוללים ושוקעים וכדו': על מה אדניה הטבעו, הטבעו בבוץ רגליה, הכל צלילה ושקיעה (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, טבע). שהספינה הטובעת במים העריבים תעמיק לצלול וכו' יותר מצליליתה במים המלוחים (ר"ש א"ת, אותות השמים, ברוחות, כ"י ביה"ס כזנתנסי). ואם תראה הצלילה (בהשתן) בלובן תורה על בריאות החולים (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). קריעת ים סוף וצלילת המצרים בהנער השם את מצרים בתוך הים (ר"י אברבנאל, מפעלות אלהים י י). — ובהשאלה: וחדוד המדע וחורפיה ופלפוליה וצלילתו בפי החכמה וכו' (ר"י עקנין, ס' מוסר ב יג).