צְחֹק — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

צְחֹק

צְחֹק ש"ז, —  פעֻלה טבעית של קולות פחות או יותר חזקים נדחפים ע"י זעזועי מיתרי הקול זה אחרי זה מגרון האדם מפני שמחה או תמיהה של רצון או של לעג בצרוף כויצה מיֻחדה של הפנים,  Gelächter; rire; laughter: ותאמר שרה צְחֹק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי (בראש' כא ו). כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לִצְחֹק וללעג (יחזק' כג לב),— *ובכלל, פעֻלת הצוחק והמְצַחֵק: מצחק, אין צחוק אלא עבודה זרה (ר' עקיבא, תוספת' סוטה ו ו). אין צחוק האמור כאן אלא ירושה, כשנולד יצחק היו אומ' נולד בן לאברהם שנוטל שני חלקים, והיה ישמעאל מצחק ואומר אני בכור ונוטל שני חלקים (ר"ש בן יוחי, שם שם). — ובסהמ"א: והשינה שהיא שלמות החי בתקנת המזג והמלאכה לשלמות מחית האדם, והצחוק שהיא סגולה לאדם, וכן הרוגז פרוש ס' יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, סה. —  ועי' שְׂחוֹק.

Ben-Yehuda Abbreviations