Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
צְוָחָה ש"נ, סמי' צִוְחַת, כנ' צִוְחָתֵךְ, מ"ר *צְוָחוֹת, צווחות, — שה"פ מן צָוַח, לשמחה ולאֵבֶל: צְוָחָה על היין בחוצות ערבה כל שמחה (ישע' כד יא). אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וְצִוְחַת ירושלם עלתה (ירמ' יד ב). שמעו גוים קלונך וְצִוְחָתֵךְ מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו (שם מו יב). אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צְוָחָה ברחבתינו (תהל' קמד יד). — ובתו"מ: היה בא בדרך ושמע קול צווחה1[במדב"ם: קול צווחות.] בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי הרי זו תפלת שוא (ברכ' ט ג). וישלח חציו ויפיצם, כנגד חצים שלהם, וברקים ויהומם, כנגד צוחה שלהם (מכי' בשלח מסכ' ב ב). ואל תחפזו מקול הקרנות ואל תערצו מקול הצווחה2[במשנה (סוט' ח א): מפני קול צווחות.] (ספר' דבר' קצב). מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר וכו' (ת"ר, ברכ' ס). ד' צווחות צווחה עזרה, צווחה אחת הוציאו מיכן בני עלי ופנחס שטימאו את ההיכל, צווחה שניה פתחו שערים ויכנס יוחנן בן נדבאי וכו' (ת"ר, כרית' כח.). עמדו והכו זה את זה מתוך השכרות, נפלה הצוחה בעיר ובא הלופר ותפשם ומסרם למלכות (מד"ר במד' י). אמר הקב"ה ב' צווחות צווחתי מפניכם, סופכם לצווח ארבע בשעבוד מלכיות (שם שם טז). מעשה באדם אחד שהיה חופר שיחין לרבים ובתו היתה הולכת בדרך ובאתה לעבור בנהר ושטפה, באו ואמרו לו לר' פנחס כך הגיע לבתו של פלוני, אמר להם אי אפשר וכו', מיד נפלה צוחה בעיר, באתה בתו של פלוני (שם דבר' ג). — ואמר הפיטן: רגש מקבר צוחה מסלע בתת יבשי עצם מעפר קול (יוסי בן יוסי, אנוסה, שופרות, מוס' ב ר"ה). מערש יצועו קם לילה ובארץ פתרוס צוחה גדולה מאין בית בלא יללה (משה בר קלונימוס, מה מועיל, קרוב' אחרון פסח). קול עשוקיה שמע מיד עושקם, רגשתם וצוחתם3[מנֻק': וְצַוְחָתָם.] לא תשיב ריקם (אז בבוא יום, שחר' י טבת, סליח' ספרד'). ציר חנן להניא חוברי פסיליהם, צוחת פימו לדום כאבני אליליהם (אתה הארת,יוצ' ז פסח, מחז' איטל' א, קכ:). — ואמר המשורר: וראשו בהנחה וסופו לאנחה ושיח וצוחה ושאון ושברים (דונש, דעה לבי, שעה"ש 4).