פּוּאָה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

פּוּאָה

פּוּאָה * 1[בארמ' פותא, ובערב' פֻוַּה فوة ועי' לֶו, Flora III, עמ' 270 וכו'. ומן הצורה הארמ' של מלה זו פותא, נוצר הפעל פִּיֵּת, (בית מְפֻיָּת), צָבַע בצבעים, כמו דִּיֵּת מן דיותא (דיו, בארמ'). הפעל פִּיֵּת נשתבש ברב המקומות בצורת פּיח וכדו'. ועי' פּוּח, הערה, פִּיַּח, הערה.], ש"נ, — מין צמח שמשמש לצבע אדֹם2[ברמב"ם שביע' ה ד: הוא עץ אדום צובעים בו צבע אדום.]  (rubia tinctorum, אֹדם הַצַּבָּעִים), Krapp; garance; madder: וכן פואה של עידית ב"ש אומרים עוקרין אותן במארופות של עץ וב"ה אומרים בקרדומות של מתכות ומודים בפואה של צלעות3[רמב"ם שם: שיש לה צלעות והיא בעומק הארץ ואי אפשר לעקור אותה בכלי עץ אלא בברזל.] שעוקרין אותה בקרדומות של מתכות (שבעי' ה ד). הפואה והרכפא יש להם שביעית ולדמיהן שביעית (שם ז ב). המוציא וכו' איסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן (שבת ט ה). מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה לא ישא את כפיו (ר' יהודה, מגיל' ד ז). הבנים יוצאים בקשרים וכו' מאי קשרים אמר רב יהודה קשורי פואה (שבת סו:). — ובסהמ"א: פואה של צבעים הנקרא ריזין4[ϱ̔ιζίον, שרש ביונ'.] שצובעים ממנו אדום (אסף, 117). הלכך התולש מפואת שביעית נוהג בה בקדושת שביעית שלא יצבע בשכר אבל צובע לעצמו (ר"י בן מלכי צדק, פי' שביעי' ז ב).

Ben-Yehuda Abbreviations