Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פֹּקַע °, ש"ז, מ"ר פֳּקָעִים, פוקעין, — כמו פְּקִיעַ במשמ' א, קטע שפקע מדבר בעת התבקעו באש וכדו'2[וכן בארמ' שבתו"מ: ור"ג נמי הכתיב עולה על מוקדה, ההוא לאהדורי פוקעין הוא דאתא וכו' (זבח' פג:).: (ושרף את הפרה), להביא את הפוקעין3ב(ספרי במד' קכד) : הפקיעים, ובר"ש (פרה ג ט) בשם הספרי: הפקעין.], מכאן אמרו הבשר כל שהוא יחזיר ואם לא החזיר פסל (ילק' שמע' במד' תשסא). עיכולי עולה, פוקעין שפקעו מעל האש (רש"י, יומא מה:, ד"ה עיכולי).