Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פָּתַק * 2[שרש זה שאול הוא כנראה בעבר' שבתו"מ מן הארמ', שהוא נמצא בה באותה משמ' (וכן בסור' ובערב' פתק فتق ואף במשמ' התיר וירה (חץ וכדו'). אך באשור' פַּתָקֻ פרושו צר צורה, עצב דמות.], פ"י, — פרץ ופתח המחִצה, החוסמת על המים ונתן למים לצאת, פטר מים, freien Lauf lassen, entfesseln; donner libre cours à; to release: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה והיא שותה והולכת בשבת (תוספת' שבת א כג). כגון אילו הפותקין ביביהן והגורפין מערותיהם ברש' הרבים בימות החמה שאין להן רשות וכו' (שם ב"ק ב ו). פתק אמת המים עליו ובאו עליו המים ושטפוהו (ירוש' סנה' ט ב). מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה והן טהורין וכו' (ר' אליעזר בן יעקב, תמורה יב.) לאמבטי שהיתה מלאה מים והיה בה ב' דיוסקוסים נאים, כל זמן שהיא מלאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראה, כיון שפתקה3[בדפו': שפסקה.] וניער המים מתוכה נראת מלאכת דיוסקוסים (ר' אליעזר, מד"ר בראש' י, תיאודור, 75). בשעה שהיה (אדם הראשון) מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת (רבי סימון, מד"ר בראש' טז). משל לאיש שפתק אמת המים לתוך גנתו וילך לו, שאף שהוא ישן משקה אותה (מדרש שה"ש א ב, גרינהוט, ב.).
— נִפע', *נִפְתַּק, — שפתקו אותו: שתי מקואות של עשרים עשרים סאה זה בצד זה ונפלו שלשת לוגין לתוך אחד מהן ונפתקו4[נ"א: ונפסקו.] ובאו לחברו כשר ור' יוסי אומר אם ניטלה מחיצה פסול וכו' (תוספת' מקוא' ג ו).
— פִע', *פִּתֵּק, — כמו קל: מלחמה אין אתה עושה עמהן אבל אתה מפתק הנהרות שלהן ומצית את הגדישים שלהם באש (ר' יודן בשם ר' אייבו, מד"ר בראש' נא).