Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פָּרוּר 1[מן פאר, פור فار, فور, רתח בערב' (הערת המחבר שולי המלון של גזניוס-בוהל). ועי פַָּארוּר, הערה.], ש"ז, — סיר, קדרה לבשול, Topf; pot: שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בַּפַּרוּר ועשו אתו עגות (במד' יא ח). וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת רמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בַּפַָּרוּר (שפט' ו יט). ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בַפָּרוּר כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו (ש"א ב יד). — ואמר בן סירא: מה יתחבר פרור אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר (ב"ס גני' יג ב). — * עץ הַַפַָּרוּר, כף עץ לבחֹש בפרור: תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור (ב"ש, ביצה א ז).