Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פָּרוּז ת"ז, מ"ר פְּרוּזִים, — א) כמו פְּרָזִי, היושב בעיר שאינה מוקפת חומה: על כן היהודים הפרוזים1[כך הכתיב', והקרי: הַפְּרָזִים.] היושבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טיוב (אסתר ט יט). — ובתו"מ: פרוז היה באותה שעה (ר' פינחס, ירוש' מגי' ב ג). דפרוז בן יומו נקרא פרוז (בבלי שם יט.). ב) °ובמשמ' עיר מערי הַפְּרָזִי, עיר שאינה מקפת חומה: מערי הפרזי, פרוזות ופתוחות בלא חומה (רש"י, דבר' ג ה). עיר שאין לה חומה ומתוך כך ישיבתה נפוץ ופרוז ומרוחקין משכונה לשכונה (הוא, מגי' ב:, ד"ה הפרזים). — ג) °ובתורת ההגיון, משפט סתמי שאינו נגדר בהקף, judicum indeterminatum: ואם לא תתחבר לנושא של גזרה חומה כלל כאמרנו האדם כותב נקרא זו הגזרה סתמית, ר"ל שהיא פרוזה2[בתרג' ר"מ א"ת: סתום.] לא נקשרה בחומה וכו' ויהיה חלקי הגזרות ששה בהכרח, או מחייבת כללית או שוללת כללית או מחייבת פרטית או שוללת פרטית או פרוזה2[בתרג' ר"מ א"ת: סתום.] או אישית (אחיטוב הרופא, תרג' מלות ההגיון ב, בס' היובל להרמן כהן).