Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פָּדוּי ש"ז, מ"ר פְּדֻיִם, סמ' פְּדוּיֵי, נק' °פְּדוּיָה, פְּדוּיוֹת, — א) שה"פ לִפְדּוֹת דבר בכסף: ויתן משה את כסף הַפְּדֻיִם1ואולי של הפדויים. קדמונינו פרשו כך גם בפסוק המובא להלן. לאהרן ולבניו (במד' ג נא). — ב) כַמות כסף הַפִּדְיוֹן: ואת פּדוּיֵי השלשה והשבעים והמאתים וכו' ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פְּדוּיֵי העדפים בהם (שם מו-מח). — ג) *ומי שפדו אותו: הוציא מעשר שני מתוך ביתו אמר פדוי הוא לא אמר כלום (תוספת' תרומ' ד יג). — ובסהמ"א: פדויה קצת אינה פדויה (רעב"ט כרית' ב ה). — ואמר הפיטן: עזים שת כסלע ראשי תנינים לקלע עלות פדויה לצלע יונתי בחגוי הסלע (אפיק, יוצ' ב פסח). — ואמר המשורר: והוא השם חייו ישועה לפדויו ודליו וענייו בימיו נעזרים תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש 6. נשא קול יחד פדויים נוגנים ושרים בשירים רצויים (דיואן לראב"ע, אותות אל, איגר 224).