Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פַּשְׁטָה °, ש"נ, — שם אחד הטעמים המפסיקים, בן זוגו של המהפך, וצורתו ʾ ובא על האות האחרונה בתבה, ואם מקומו מלעיל יבוא כפול ʾʾ: אחד עשר היא פשטה, בחיך ובלשון מבוטה, לעולם לאחור נוטה, ובשני פעמים פשוטה (דקדוקי הטעמים לבן אשר יז, 18). הרביעי נקרא פשטה והוא היתיב בחיך ובלשון מבטה ובשני פעמים פשוטה (הורית הקורא, דרנבורג, 72). ואם מין אחד היה, צריך אתה לקרותו באחד משני טעמים שאין מפסיקין כגון פשטא או רביע (רש"י חגיגה ו:, ד"ה לפסוקי).