Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פַּסְקָן °, ש"ז, — כמו פּוֹסֵק, חכם המורה הלכה למעשה, מחבר ספר בהלכה, Dezisor; décideur; decisor: מאחר שנמצא בפסקני' אחד שאומר שעל זה נאמ' שמע בני וגו' (תשו' ר"י קולון, קמד). אמנם הפסקנים כתבו שכיון שאין זה אלא זכר בעלמא אל ישנה אדם (ר"י אברבנאל, זבח פסח על הגדה בסוף, שמורים לכל בני ישראל). מה תשתוחחי נפשי, מהרי שלש סאים מקמחה של תורה, בואי אל יער הפסקני' לכרות מפריהם (שו"ת בנימין זאב א). הגם פשוטי כלי עץ האטלקים בפסקנים (ישראל משה חזן, שארית הנחלה לו). שיש לנו כאן באלגזאיי"ר (היא אלגיר) תקנה שלא נדין ע"פ שום פסקן אלא על פיו (של רמב"ם) (ר"ש בליך, שבילי עולם א, מצרים, כט:). — ואמר הפיטן: אבוי קרץ בא גם על ספרי תלמוד ופסקנים ופרשנים (יום טוב ליפמאן, קינה על ר' יחיאל מיכל, לקורות הגזר' מחב' ו).