Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פַּח II 1[בן בסור' פַּחָא ובערב' פח' فخّ, וכן כנראה באשור' פַּחֻ.], ש"ז, בהפ' פָּח, מ"ר פַּחִים, — מלכדת, כלי ללכד בו צפרים וכדו', Schlinge, Falle; piège, trappe; snare, trap: התפול צפור על פַּח הארץ ומוקש אין לה היעלה פַּח מן האדמה ולכוד לא ילכד (עמו' ג ה). הולך אחריה פתאם וכו' כמהר צפור אל פָּח ולא ידע כי בנפשו הוא (משלי ז כב-כג). כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בַּפָּח בהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם (קהל' ט יב). — וְלִבְנֵי אָדָם: פחד ופחת וָפָח עליך יושב הארץ והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בַּפָּח (ישע' כד יז-יח). צנים פַּחִים2[לשמוש הבטוי צִנִּים פַּחִים בתו"מ ובסהמ"א עי' ד. פַּח.] בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם (משלי כב ה). כי שלח ברשת ברגלו ועל שבכה יתהלך יאחז בעקב פָּח יחזק עליו צמים טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב (איוב יח ח-י). על כן סביבותיך פַחִים ויבהלך פחד פתאם (שם כב י). — ובהרחבה, טָמן פַּח לפלוני, יָקַשׁ פַּח לפלוני, נָתַן פַּח לפלוני, עשה תחבולה לְהַפִּילוֹ, להביא עליו רעה: כי כרו שיחה ללכדני וּפַחִים טמנו לרגלי (ירמ' יח כב). נתנו רשעים פַּח לי ומפקודיך לא תעיתי (תהל' קיט קי). נפשנו כצפור נמלטה מִפַּח יוקשים הַפַּח נשבר ואנחנו נמלטנו (שם קכד ז). טמנו גאים פַּח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי (שם קמ ו). שמרני מידי פַח יקשו לי ומקשות פעלי און (שם קמא ט). בארח זו אהלך טמנו פַח לי (שם קמב ד). — הצילו מִפַּח יקשו לו: אמר ליי' מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו כי הוא יצילך מִפַּח יקוש מדבר הוות (תהל' צא ב-ג). — היה לְפַח לפלוני, גרם לפלוני שיכשל, שיפל, שתבוא עליו רעה: ידע תדעו כי לא יוסיף יי' אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לְפַח ולמוקש ולשטט במקור נדפס "ולשוטט" בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת (יהוש' כג יג). והיה למקדש3כפול מן ולמוקש למטה. ולאבן נגף וכו' לְפַח ולמוקש ליושב ירושלים וכשלו בם רבים (ישע' ב יד-יה). יהי שלחנם לפניהם לְפַח ולשלומים למוקש (תהל' סט כג). — ובהשאלה במוסריות, היה לפלוני לְפַח, גרם לו שֶיִכָּשֵׁל בעון, שיחטא, שיעַוֶּה דרכו: שמעו זאת הכהנים וכו' כי פַח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור וכו' (הוש' ה א). נביא פַּח יקוש על כל דרכיו4[המחבר הבין את הפסוק כפרוש הראב"ע: נביא השקר הוא פח יקוש וכו'.] (שם ט ח). — ואמר בן סירא: דע כי בין פחים תצעד ועל רשת תתהלך (ב"ס גני' ט' יג). — ובסהמ"א: הפח בחורים כולם ישימו את עצמם בפחי האדמה ובחורים (תוס' בדברי רש"י, ישע' מב כב). — ואמר הפיטן: עברה וזעם נאפפו פחים לרגלם הוקפו צירים אחזום ונהדפו (ר' שמעון בר יצחק, מי ים סוף, קרוב' ז פסח). אשר הרג רשע שר טבחים בדם כהן המקריב הזבחים וגם צדם כצפרים אל פחים (זכור ה', ערב' ת"ב, ספרד'). — ואמר המשורר: ילדת לשנים עשר ירחים רוח בשומך בשיחים החוחים, וגם כסוחים פתרון כסוחים על כן סביבותיך פחים (יהודי בן ששת, הקד' לתשו' תלמידי דונש). במה אתנחמה והוא יתנחמה להרגני ומה איחל כי בפח פעמי עזבו (ר"י הלוי, פני אדם, שעה"ש 91). נדדו ואינם והמכו בעונם ורגלם בפח זדונם יקושה (הוא, נדדו ואינם, שם 115). ופח ופחד חד בחד יתלכדו (הוא, אהה אדני, שם שם). ויהיו עיניך לפחי רעיוניך והצבת מוקשיך ולכדת נפשך (ראב"ע, אוכיחה בפי, איגר 206). כי אליך אל שבתי בתום ובור שמרני מפח הציבו גוי גבור (הוא, ובכן ה' קראתיך, שם 252). מה אעשה אני בדבריה העין אנוש לבבו תוכח היא היתה לפח (הוא, שמם ביום, כהנא א 49). ונאחז בפח תבל ונשקע ברב הבל (הוא, בשם אל, שם 200). נלכד בפח התאוה שבר מוקשך ומפח נפשך הצל (ר"י חריזי, הענק5ספק אם הוא לר"י חריזי, עכ"פ הוא מאותו זמן. בספ' זכרון להרכבי). מחצני וגם פרש לרגלי פח וגם רשת וגם הורה ברואותיו בלא חצים ולא קשת (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 21).