Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פֶּרֶג * או פָּרָג, ש"ז, מ"ר פְּרָגִים, פרגין, — מין תבואה panicum miliaceum1[רֹב מפרשי המשנה והתלמוד פרשו או כמין דחן או (בטעות) papaver (Mohn; pavot; poppy), וכך השמוש בסהמ"א ואף היום. אך לפי Hronzy, בספרו Das Getreide im alten Babylonien עמ' 34 בא שם זה מן ההֹדית priyangu, ועי' לֶו, Flora II, עמ' 364 וכו'.]: האורז והדוחן והפרגין והשומשומין שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומיתרין בשביעית (שביע' ב ז). מה לחם האמור להלן חמשת המינין אף לחם האמור כאן חמשת המינין וכו' יצאו אורז ודוחן והפרגים2[במקום אחר (ספרי במד' קמד): והפרגום, במכי' מס' דפסחא ח: והפרגון.] והשומשמים שאינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון (ספרי במד' קי). הא מה אני מרבה את האורז ואת הדוחן ואת הפרגי' ואת השומשמים (שם דבר' קה). — ובסהמ"א: והשני מהן הוא הנקרא קטנית וכו' כגון הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשמין והפרגין והספיר וכיוצא בהן (רמב"ם כלאים א ח).