Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
פְּרִיקָה *, ש"נ, — שה"פ מן פָּרַק, הסרת המטען, Abladung; déchargement; unloading: אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשבת אבדה לפריקה לחסימה לכלאים ולשבת (ב"ק ה ז). עזוב תעזוב עמו זו פריקה הקם תקים עמו זו טעינה (ר' יהודה בן בתירה, ספרי דבר' רכב). — ואמר המשורר: חשבתיו על שני גבי כמשא וכל טעון מנחתו פריקה וסרה אחרי זאת כל תביעה והיתה בה למשטיני שתיקה (ר"ש הנגיד לר"י בן כלפון, ידידותך, ברודי, 33). — ופריקת תמרים מן המכבדות: אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך (שבת עג:). — ופריקה, פֵּרוּק דבר לפרקיו: פירוקן בשעת מסעות כעמידתן בשעת חניית מסעות, מה בשעת הקמת משכן ארון תחלה וכו' אף בשעת פריקתן ארון תחלה ואחריו שלחן ואחריו מנורה ואחריו מזבח הזהב ואחריו מזבח העולה (מד"ר במד' ד). — °פְּרִיקַת עֹל, ואמר הפיטן: על חטא שחטאנו לפניך בפריקת על (ינאי, על חטא, תפלת יוה"כ).