Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
עני 1[נגזר מן השם עָנִי.], קל לא נמצא.
— הִפע', * הֶעֳנִי, הֶעֶנוּ, מַעֲנִי, יַעֲנִי, יַעֲנוּ, — א) פ"ע, היה עני, נתרושש, arm werden; devenir pauvre; to become poor: פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני (כתוב' ו ו). בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס הענו חזרו וקבעוה בתפלה (ר' יוחנן, ברכ' לג.). מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני (מעיל' יז.). אדם שהוא נוטל אשה ועושה עמה ימים הרבה אפילו העני אשתו אינו כופרת בו (מד"ר שמות לב).— ב) פ"י, עשה שיהיה עני, רושש, arm machen; appauvrir; to impoverish: העני פושט ידו לבעל הבית לקבל צדקה ובעל הבית אינו רוצה ליתן לו כלום עושה כלם יי' מי שהעני זה סוף שיעשרנו ומי שהעשיר זה סוף שיעני אותו (מכי' יתרו ב). שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר למי שהוא רוצה מעני (מד"ר בראש' נה). שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם מששה ולכאן מהו עושה אמר לה מעלה סולמות ומוריד סולמות פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר. (שם במד' ג).