Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
עוּגָב עֻגָב, כנ' עֻגָבִי, — כלי נגינה: ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור וְעוּגָב (בראש' ד כא). הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים וְעֻגָב (תהל' קנ ד). ישאו בתף וכנור וישמחו לקול עוּגָב (איוב כא יב). ויהי לאבל כנורי וְעֻגָבִי לקול בכים (שם ל לא). — ובתלמו': עוגב זה ארדבלס1[צ"ל אדרבליס והוא כמו הרדולים — הרדוליס — הרדוליס (ערכ' י:), ביונ' ὕδϱαυλις, עוגב של מים, עי' ר"ב מוספיא (ערוך ערך הרדוליס).] (רשב"ל, ירוש' סוכה ה ו). — ובסהמ"א: עוגב מן כלי השיר אומרים שהוא התוף (לקו"ק ריב). אבוב לחרי זמר השתא לגירדאי ולא קבלוה כלומר עוגב2[תרג' הארמ': אבובא.] שהיה מקדם זמר לנכבדים עכשיו נפל בידי פחותים בעלי אומנות ואין יודעים לקבלו (המאירי, יומ' א, כ:). עגבו עלי עוגבם ויחללו קדש חלילם (יוסי בן יהודה, ניב שפתים, כ"י, .Jews' Coll לונדון). ותהי קוראה בספרים חיצונים ופרטת על עגב ומנים (יל"ג נהרא נהרא, ג ו). °ומ"ר עוּגָבִים: ובממלכה השלישית נשים שאננות מנגנות ומענות תופשות כנורים ועוגבים וזמירים (ראב"ע, חי בן מקיץ). דעת העגבים והקולות (נסי ב"ר נח הקראי, לקו"ק, נספח' 9).